ShookRun.com

With Knowledge comes Opportunity
With Opportunity comes Success

Technical Analysis Portal Financial Analysis Value Investing Behavioral Finance Portal
>Home Page >Technical Analysis >Trading Rules >Turtle Trading System:
סיסטם הצבים

מערכת המסחר שמוצגת להלן, פותחה בשנות ה-80 של המאה ה-20 בניסוי "הצבים". קצת על ניסוי זה בהמשך. גם אם אתם מתקשים לקרוא ולאמץ הכל, חשוב להפנים את האמלנטים המיוחדים והחשובים בכל מערכת כללים למסחר - פשטות, בהירות, יכולת התאמה ושינוי ועקביות בפעולה עפ"י הסיסטם. הסבר מקיף על הסיסטם המקורי, מצורף כקובץ pdf לדף זה. להלן יובא הסבר מתומצת בעברית.

מי היום "הצבים"?

הצבים היו קבוצה בת 13 אנשים שנבחרו בשנת 1983 ע"י וויליאם אקארדט וריצ'ארד דניס במסגרת ניסוי שביצעו ללמד אנשים ללא ידע מוקדם כיצד לסחור בשוק ההון. לכל משתתף ניתנו 1,000,000 דולר. במהלך 4 השנים הבאות, השיגו המשתתפים שעקבו באדיקות אחר הסיסטם (היו גם כאלו שלא הצליחו להיות שיטתיים) תשואה שנתית ממוצעת של 80%. הסיסטם נשאר "סודי" במשך שנים רבות והתפרסם ברשת רק לאחרונה. עד היום, אין רבים שמודעים לקיומו הפומבי ותפוצתו החופשית ומרבית האתרים עדיין מוכרים אותו בערך כספי ניכר.

אסטרטגיית המסחר של הצבים פותחה בידי שני המורים בהתבסס על ההנחה שהשוק איננו מתאים למסחר בכל עת. השוק נחלק למספר תנועות בלבד: תנועות גיבוש (עיכול) צידיות ותנועות מגמתיות. תנועות צידיות מסוכנות למסחר הואיל ולא ניתן לצפות את הלכי המסחר בהן. לפיכך, סיסטם הצבים מנסה להימנע ממסחר בתקופות גיבוש. האסטרטגיה בנויה ממספר כללים פשוטים, המבוססים על נקודות פריצת שיאים גבוהים (או שפלים נמוכים) מאלו שהושגו ב-X הימים שעברו ומהתאמה ועדכון רמות היציאה וגודל הפוזיציה לרמות התנודתיות בנייר הרלבנטי.

חשוב לזכור כי כללי מסחר טובים מהווים רק חלק קטן מאסטרטגיית מסחר מוצלחת. האלמנטים החשובים ביותר למסחר רווחי הם: בטחון, עקביות ומשמעת. כללים שאין בטחון בהצלחתם, לא ייושמו כאשר מגיעות תקופות של הפסדים. כללים שלא מיושמים בעקביות ותוך משמעת, לא יועילו. כללי מסחר חייבים לכלול מערכת שלמה של מערכת קבלת ההחלטות: במה לסחור (השוק הרלבנטי), בכמה לסחור (גודל הפוזיציות) ומתי לסחור (רמות הכניסה והיציאה, רמות הסטופ-לוס). האסטרטגיה שפותחה היוותה מערכת מסחר מושלמת. מושלמת ביחס לכך שהיא שולטת על כל האספקטים של המסחר ואיננה מותירה מקום להחלטות סובייקטיביות של הסוחר. המערכת שולטת על האלמנטים הבאים:

גודל הפוזיציה - כמה לקנות או למכור.
רמות הכניסה - מתי לקנות או למכור.
רמות הגנה (סטופ) - מתי לצאת מפוזיצייה מפסידה.
רמות יציאה - מתי לצאת מפוזיצייה מרוויחה.

ההמלצה הראשונה היתה לסחור רק בשווקים ובניירות הנזילים ביותר. בניירות בעלי מחזורי מסחר גבוהים, היציאה המתוכננת מפוזיצייה, תהיה ריאלית בטווח מיידי. עוד הומלץ לסחור בסוג נייר מסוים ולא לערב סוגי נייר אחרים. אם לדוגמא החלטתם להתמקד במניות, אל תתעסקו עם אופציות או חוזים עתידיים. אם החלטתם לסחור בחוזים עתידיים, אל תגעו במניות או אופציות. אם החלטתם לסחור בשוק האמריקאי, אל תסחרו בשוק הישראלי וכך הלאה.

גודל הפוזיצייה

אחד האלמנטים החשובים ביותר במסחר הוא גודלה של הפוזיצייה. נתון זה נזנח ע"י סוחרים רבים, למרות חשיבותו המכרעת למסחר רווחי. האלגוריתם המתאים לבחירת גודל הפוזיצייה נגזר מרמת התנודתיות (למעשה רמת הסיכון). רמת תנודתיות משקפת את הסיכון המובנה בפוזיצייה וגודל הפוזיצייה חייב להיגזר מרמת הסיכון המובנה. כך, כאשר רמת התנודתיות נמוכה, על הפוזיצייה להיות גדולה יותר כדי לספק את רמות הרווחיות הנדרשות, בשונה מהמצב המתחייב כאשר רמת התנודתיות (סיכון) הינה גבוהה.

רמת התנודתיות של כל נייר-ערך נמדדת בערכים ממוצעים של "טווח אמיתי ממוצע". זהו למעשה ATR=Average True Range "מוחלק". ממוצע בן 20 יום, נקבע כטוב ביותר לצורך העניין ("טווח אמיתי" שווה (בעיקרון) לתנועת המחיר היומית). להסבר מפורט יותר על "הטווח האמיתי הממוצע", תוכלו לפנות לאתר StockCharts.com או להסבר הסיסטם המקורי המצורף כקובץ pdf לדף זה.

על גודל הפוזיצייה להתפתח באופן מדוד ואחיד. היינו, על הפוזיצייה לגדול לאורך זמן, בהתאם לרמת ההון שלכם ולמגמת המחיר של הנייר הרלבנטי. הפוזיצייה נבנית חלקים חלקים, בכל פעם מתווסף גודל אחיד וקבוע עם כיוון המגמה (לעולם לא נגדה). לצורך העניין, נקרא לגודל האחיד הזה "יחידת מסחר". יחידת המסחר אחת תייצג תמיד 1% מההון העצמי שלכם (לצורך העניין, סך ההון אותו אתם מקדישים למסחר) חלקי הטווח האמיתי הממוצע.

"יחידת מסחר"= (1% הון עצמי) / ("טווח אמיתי ממוצע" x מחיר הנייר)

רמות כניסה

עפ"י מערכת הכללים הנדונה, נקבעו שתי שיטות לצורך קביעת רמות כניסה לפוזיצייה. שתיהן פשוטות מאוד ומבוססות על פריצה של רמות התנגדות קבועות. למשתתפים ניתן חופש לבחור בשיטה הנוחה להם.

שיטה 1 - מוטה לטווח קצר ומבוססת על פריצת השיא שהושג ב-20 הימים הקודמים.
שיטה 2 - מוטה לטווח ארוך יותר ומבוססת על פריצת השיא שהושג ב-55 הימים הקודמים.

לצורך העניין, הכניסה מבוצעת במהלך המסחר היומי (היינו, אין המתנה לשעת סגירה). במקרה שגאפ פותח פורץ ועובר את רמת הכניסה, נכנסים ברמת הגאפ היישר בפתיחת המסחר. בהתאם לשיטה 1 לדוגמא, נרכשת "יחידת מסחר" לונג אחת מייד עם פריצת השיא האמור. בשורט זה עובד פשוט הפוך.

הצבים קנו יחידת מסחר אחת בפריצה והוסיפו יחידות מסחר נוספות בכל עלייה של מחצית 20ATR מוחלק מרמת הכניסה הקודמת. תוספת יחידות מסחר זו בוצעה עד למקסימום קבוע של ארבע כניסות ביום. קיימים כללי משנה נוספים. תוכלו ללמוד עליהם בקובץ המצורף.

רמות הגנה (סטופ)

אלו נקבעו אף הן, על בסיס רמת התנודתיות. כפי שצויין על-ידי לא פעם, יש לשמור על רמות ההגנה באדיקות קיצונית. לרוב האנשים קל יותר להמשיך לאחוז בפוזיצייה מפסידה בתקווה שהפוזיצייה תחזור להיות רווחית, מאשר לצאת מהפוזיצייה, להודות בטעות ולהגביל הפסדים. מדובר באפקט הדיספוזיצייה הנודע. כמעט כל פשיטות הרגל הגדולות (בנק ברינגס, לונג-טרם-קפיטל-מנג'מנט ואחרות) נבעו מאי שמירה על רמות הגנה וחוסר יכולת להודות מספיק מוקדם בכשלון הפוזיצייה. אתם חייבים לקבוע רמת הגנה ברורה, לפני הכניסה לפוזיצייה. אם השוק מגיע לרמה זו, אתם חייבים לצאת מהפוזיצייה, ללא תנאי, ללא הנחות, בכל פעם.

רמות הסטופ עפ"י הסיסטם הוצבו כאמור בהתאם לרמות תנודתיות. דהיינו על בסיס שליטה על סיכון. שום פוזיצייה לא יכלה להפסיד יותר מ-2% מההון. הואיל ויחידות הכניסה לפוזיצייה בוססו על "טווח-אמיתי-ממוצע" מוחלק, הסטופ המקסימלי שיגביל 2%, היה פעמיים הטווח-האמיתי-הממוצע המוחלק (2X20atr מוחלק) מתחת לרמת הכניסה (בשורט, מעל). אם הוספו "יחידות מסחר" נוספות, רמת הסטופ הקודמת הועלתה בחצי 20atr מוחלק, כדי לשמור על הרווחים. הווה אומר, שבכל זמן נתון, רמות הסטופ הוצבו במרחק של 2X20atr מרמת הכניסה האחרונה (הקרובה ביותר).

הואיל ורמות הסטופ מבוססות על תנודתיות ומותאמות לתנודתיות המשתנה, ניירות הנמצאים בתקופות תנודתיות גבוהה, זכו לסטופים "רחבים" יותר ולפוזיציות קטנות יותר. נתון פשוט זה משווה למעשה את רמות הסיכון בכל כניסה וכניסה ומהווה ניהול נכון ויעיל של סיכונים.

קיימים כללי משנה נוספים. עוד עליהם ועל כללי הסטופ, בקובץ המצורף.

רמות יציאה

סוחרים רבים חושבים שלא ניתן להפסיד ע"י נעילת רווחים. אולם, יציאה מפוזיציות מוקדם מדי (שוב, אפקט הדיספוזיצייה), היינו נעילת רווח "מוקדמת מדי", היא אחת מהטעויות הנפוצות יותר של השחקנים ובמקרים רבים גורמת לתוחלת שלילית. רמות יציאה קשורות קשר הדוק לרמות הכניסה ולמגבלות הסטופ. לכן סיסטם "שלם" חייב לעבוד כמכלול. הפיתוי לנעול רווחים מוקדם מדי גדול מאוד, אך שגוי. מערכת כללי היציאה שנקבעו, הותאמה לשיטות הכניסה שנבחרו. עפ"י שיטת הכניסה הראשונה, היציאה בוצעה בשבירת שפל הנמוך (בלונג) של 10 הימים הקודמים. עפ"י שיטת הכניסה השניה, היציאה בוצעה בשבירת שפל הנמוך (בלונג) של 20 הימים הקודמים. כל יחידות הפוזיצייה נסגרו בשבירה. תוכלו להמשיך לקרוא עוד על כללי היציאה של סיסטם הצבים ומדוע כל כך קשה לסוחרים לעקוב אחר כלל זה, בקובץ המצורף.

כמה מילים לסיכום

ידיעת חוקי המסחר לא תהפוך אתכם לעשירים. חייבים גם לעקוב בשיטתיות ובמדויק אחריהם. אמרה ידועה קובעת כי יהיו מעט אנשים, אם בכלל, שיצליחו לעקוב אחר סיסטם כלשהו, אף אם יפורסם בפומבי. עקרונות הבסיס הם עקביות ומשמעת. כמעט כל אדם יכול להמציא כללי מסחר טובים. מה שחסר לרוב האנשים זה האמונה בכללים, יכולת ההתמדה והמשמעת לעקוב אחריהם במדוייק.

קיים מחקר אקדמאי, הבודק בצורה אמפירית את התנגשות ההנחות בין סיסטם הצבים לבין הנחת השוק היעיל. שם המחקר Taking A Peek Inside The Turtle's Shell.