ShookRun.com

With Knowledge comes Opportunity
With Opportunity comes Success

Technical Analysis Portal Financial Analysis Value Investing Behavioral Finance Portal
>Home Page >Behavioral Finance > Investors' Sentiment and Expectations:

"רק בודדים משיגים את הניסיון הדרוש להצליח בוול-סטריט, לפני שרגל אחת שלהם כבר בקבר. בעלי-ניסיון בודדים אלה מבלים פרקי זמן ארוכים ברגיעה בביתם הנוח ורק בתקופות של פניקה (שמתרחשות בדר"כ פעם-פעמיים בשנה), אפשר לראות אותם, מדדים על מקלות ההליכה שלהם, בדרכם למשרדי הברוקרים. אז הם תמיד קונים מניות טובות במלוא יתרות חשבונות הבנק שלהם (שנצברו בדיוק עבור תקופות חירום אלו). תקופות הפניקה נמשכות עד שקניותיהם הופכות לרווחים מספקים ואז שוככות. כאשר הפניקה מסתיימת, אותם בעלי-ניסיון בודדים מממשים קניותיהם, נועלים את המזומנים בחשבונות הבנק ופורשים לעונה נוספת של שקט ושלווה בבתיהם הנהדרים כדי לפרוח יחד עם המשפחה".

מתוך "28 שנים בוול-סטריט", הנרי קלוס, 1887

"תוך שימוש בתבונה טבעית עילאית או מכח מזל בלתי רגיל, ספקולנטים פורחים בצורה נפלאה למשך זמן מה: אבל רק כדי להפסיד לבסוף את תחתוניהם ואת יתרות חשבונם, מהר הרבה יותר מאשר עלו מעלה - בדר"כ בעקבות פעולה נוראית בודדה. קיימים יוצאים מן הכלל. אחדים פורחים עד לסוף, מתים (בדר"כ בגיל צעיר) או פורשים לגמלאות עם כל צבר נכסיהם. אבל הם החריגים. וול סטריט הוא מקום בו בודדים משיגים אוצר וכל האחרים מפסידים את כל אוצרם. סיפורי ההצלחה המרשימים כמו גם סיפורי ההרס והחורבן, נקראים כמו סיפורי אלף לילה ולילה; אחדים כמו פרקים מהתופת של דנטה..."

מתוך "אומנות ההשקעה", ברוקר ניו-יורקי, 1888

[האסמן] נוחיות, באופן כללי, היא מוצר מאוד יקר לרכישה בשוק ההון. ולמרות זאת, רוב המשקיעים רוכשים אותה. הם רוכשים נוחיות כאשר הם מממשים אחזקות - במחירים מצחיקים - לאחר שהשוק חווה תקופה ארוכה של חולשה. הם רוכשים נוחיות כאשר הם רודפים אחרי מניות - במחירים מופקעים - לאחר שהשוק חווה תקופה ארוכה של חוזק. עם זאת חשוב תמיד לזכור שחוסר-נוחות גדולה מעורבת באספקת הנוחות שאותם משקיעים מחפשים - חוסר נוחות שנובעת מהכנסת ביקושים למניות דווקא בשווקים חלשים ומפוחדים ומהכנסת היצעים לתוך שווקים גבוהים בצורה קיצונית. ואולם, זוהי אותה נכונות - לסחור בצורה שתספק לאחרים משאבים מצומצמים ויקרי-ערך - שמהווה את הבסיס לתשואות ארוכות-טווח.

האם סוחרי-יום פרטיים עושים כסף? ברבר, לי, ליו ואודין, 2004.
כאשר משקיע קונה ומוכר את אותו הנייר באותו היום, הוא מבצע 'מסחר יומי'. במאמר הנוכחי נחקרים הביצועים של סוחרי יום בטיוואן, שם המסחר היומי של אנשים פרטיים נפוץ מאוד (מהווה מעל 20% מהמחזור הכללי, כאשר מעל 97% מסוחרי-היום הינם סוחרים פרטיים). מהמחקר האמפירי עולה כי רוב סוחרי היום מפסידים כסף (יותר מ-8 מתוך 10 סוחרי-יום מפסידים), במיוחד סוחרי היום 'הכבדים' (חלק מהכבדים משיגים רווחים בברוטו, אבל רווחים אלה לא מספיקים כדי לכסות את עמלות הפעולות הרבות). מדוע ממשיכים אנשים במשחק המפסיד הזה? מדוע הם נכנסים מראש 'למיטה סטטיסטית חולה'? אפשרות אחת היא שחלקם פשוט מוצא במסחר-היומי סוג של בידור (בידור יקר לאור ההפסדים הרבים). הסבר אחר (מועדף) הוא שרוב הסוחרים-היומיים לוקים בבטחון מופרז בנוגע לסיכויי ההצלחה שלהם. למרות נתונים מאכזבים אלה, נמצאו מספר עדויות ליכולת קיצונית, טובה ומתמשכת, מצד קבוצה קטנה מאוד של סוחרי-יום. בשורה התחתונה, התוצאות מציירות תמונה עגומה למדי של סוחרי-יום.

האם 'המומחים' באמת מומחים?, אנדרסון, 2004.
מאמר זה מדווח על מחקר אמפירי חדש בנושא ביצועיהם של מקצועני-השוק לסוגיהם. המונח "מקצועני-שוק" כולל אנליסטים, ברוקרים, מנהלי-כספים, משקיעים וסוחרי-יום פרטיים וכיוצ"ב. מטרת המחקר היתה לבדוק את יכולתם של מקצועני-השוק להפיק תחזיות שוק מדוייקות (רווחיות חברות, כיוון שוק וכולי), לבחור מניות 'מנצחות' ולבצע, בפועל, פעולות השקעה ומסחר מוצלחות. בשורה התחתונה, התוצאות מראות כי מומחיותם של 'המומחים', של 'מקצועני-השוק', מוטלת בספק גדול. 'המקצוענים' מתקשים לחזות נכונה את כיוון השוק. מניות שהומלצו ע"י המקצוענים משיגות רק לעיתים רחוקות רווחים גדולים. מנהלי-כספים אינם מסוגלים להשיג לאורך זמן תשואות עודפות על השוק. רובם המוחלט של סוחרי-היום מפסידים כסף. עדויות על הצלחה קיימות, אך הן מועטות. התייחסו בספקנות לכל 'מומחה', בביקורתיות לכל 'מקצוען'. יחידי סגולה מעטים בלבד מצליחים להשיג לאורך זמן תשואה עודפת, מעבר למדד הרלבנטי.

האם משקיעים פרטיים יכולים להכות את השוק?, קובאל, הירשלייפר ושאמאווי, 2003
הספרות הפיננסית הרבתה להשמיץ את המשקיעים הפרטיים בשנים האחרונות. המחקר הנוכחי מציג עדויות לפיהן לא כל המשקיעים הפרטיים מתנהגים ככסילים. כ-10% מהסוחרים הטובים ביותר משיגים תשואות עודפות ומכים את השוק (מנגד, 90% הנותרים מפסידים כסף בשוק). תשואות עודפות אלה של העשירון המקצועי העליון אינן מושגות דרך מניות קטנות או באמצעות מידע פנים. משקיעים פרטיים מיומנים מנצלים כשלי-שוק כדי להשיג את אותן תשואות חריגות, מעל ומעבר לתשואות המוכרות מאסטרטגיות המבוססות על גודל, ערך או מומנטום. לבסוף, תוצאות אלה סותרות את המודלים המוכרים של שוק משוכלל.

שבעה חטאים וחמישה תירוצים שכיחים של מנהלי כספים ומשקיעים, מונטייר, 2005
מדוע מתעקשים שחקני השוק לחזות את הבלתי ניתן לחיזוי (כיוון השוק) אף שהמודלים להשקעה (גראהם ודוד) ולמסחר (מומנטום טכני) כלל אינם מחייבים זאת? מהם חמשת מנגנוני האגו המשמשים כתירוצים לאחר כשלון התחזית (הגנת "אם רק...", הגנת "אלמלא...", הגנת "כמעט צדקתי...", הגנת "עדיין לא אבל ממש תכף...", הגנת "הניתוח הצליח אבל החולה מת...")? מדוע המנהלים והשחקנים מעדיפים מניות מומנטום יקרות ומסוכנות על מניות הגנתיות טובות וזולות (והאם הם בכלל מבינים כיצד להעריך מניות)? מדוע מתמקדים השחקנים בספקולציה קצרת טווח שוות ערך להימור, במקום להשקיע בסבלנות לטווח ארוך? מדוע הם מסתבכים עם עשרות אינדיקטורים ואינפורמציה חסרת תועלת, במקום להתמקד במודלים פשוטים ומוצלחים? מדוע רוב השחקנים נוטים להאמין לסיפורי מעשיות במקום להפעיל ספקנות בריאה (דקארט מול שפינוזה)? מהם הנזקים הנגרמים מחשיבה קבוצתית? על כל אלה כותב מונטייר בהרחבה, בליווי דוגמאות אמפיריות מעניינות וגרפים ויזואלים שונים להמחשת אותן הטיות פסולות השכיחות בקרב מנהלי הכסף המוסדיים והמשקיעים הפרטיים.

תמחור, כליות ולב - מדרש פסיכולוגי על קבוצות ושחקני שוק.
תמחור השוק לנייר-ערך מסוים, יכול להיגזר מגורמים רבים ושונים - פנימיים, כגון טיב החברה, רווחיותה, טיב הנהלתה, וגם חיצוניים, כגון צרכים סובייקטיביים של כל משקיע ומשקיע, השלכות מקרו-כלכליות ופוליטיות וכיוצ"ב. אולם בסופו של דבר, תמחור הנייר הינו נגזרת של הסכמה, אליה הגיעו מוכרים וקונים. עמק השווה.

מרתה סטוארט - הצצה לפרופיל של משקיע סטנדרטי, סטאטמן, 2004.
משקיעים רבים מתרברבים בפומבי על מניות מוצלחות שבחרו: "שיחקתי אותה. המניה שקניתי טסה", או "אמרתי לכם לשמוע לי? תראו איך המניה הפציצה. פעם הבאה תדעו להקשיב". התשובה להתרברבות זו מחייבת בקשה נגדית אחת בלבד: "הציגו נא בפני את כל המניות בתיק שלכם, כולל פעולות עבר" (ספרו לי על ההפסדים שלכם). בקשה ביקורתית שכזו (אך מתחייבת אם רוצים לאמוד נכונה את 'מומחיותו' של הממליץ), נמנעת בדר"כ מפאת נימוס חברתי ואי רצון להלבין פני הדיוט ברבים. אבל תובעים בבית-משפט לא מחוייבים בשמירה על כללי נימוס חברתי שכזה. תיק המניות של מרתה סטוארט, הפורטפוליו שלה - כפי שהוצג בגלוי ובאופן מלא, בהתאם לדרישת התובעים במשפטה על שימוש פסול במידע פנים - היה תיק מניות סטנדרטי. כזה שהכיל גם מניות ברווח וגם בהפסד. הפעולות שבוצעו בתיק העידו שהתנהגותה של מרתה, אף היא היתה סטנדרטית. כזו שמושפעת מהטיות קוגנטיביות ורגשיות. בדיעבד, מרתה לבטח היתה מוותרת על קניית המניות שמכרה בהפסד בסוף 2001. בדיעבד, מרתה לבטח היתה מקבלת את עסקת הטיעון שהוצעה לה. ולבסוף, אירוני עד כמה שישמע, מרתה לבטח היתה נמנעת מלמכור את מניות חברת אימקלון שהחזיקה בתיק שלה. אותן מניות שהכניסו אותה לכלא, מניות שמכרה בפחות מ-60$ בסוף 2001, יכלו היו להימכר תמורת 85$ לקראת יולי 2004. הציצו לתיק מעניין. מסתבר כי גם הסופר-עשירים לוקים בהטיות הקוגנטיביות הפסולות.
Is There Money to be Made Investing in Options? A Historical Perspective, Doran and Hamernick, 2006
This paper examines the historical time-series performance of twelve trading strategies involving options on the S&P 500 Index. The focus of this paper is on an individual investor who is considered distinct from an institutional investor, since the individual has limited net worth, and faces the burden of higher transaction costs given bid-ask spreads, margin requirements, taxes, and overall relative trade size. The analysis revealed that investing in options as an enhancement to a buy and hold portfolio can result in returns and Sharpe ratios that exceed the S&P 500. Selling options is profitable, especially covered calls, however only in the short-term and the performance is conditional on that the investments made in options are small as compared to the portfolio as a whole.
The sentiment of investors, large and small, Fisher and Statman, 1999
"Investors are not all alike and neither is their sentiment. The sentiment of Wall Street strategists is unrelated to the sentiment of individual investors or that of newsletter writers although the sentiment of the last two groups is closely related. Sentiment can be useful for tactical asset allocation. There is a negative relationship between the sentiment of each of the three groups and future stock returns and that relationship is statistically significant for Wall Street strategists and individual investors".
A model of investor sentiment, Barberis, Shleifer and Vishny, 1998
"Empirical research has uncovered two families of pervasive regularities: underreaction and overreaction of stock prices subject to series of good or bad news. The authors use a model of investors sentiment, which is consistent with the empirical findings, to explain such tendencies. In making forecasts, investors pay too much attention to the strength of the evidence they are presented with and too little attention to its statistical weight. The theory specially predicts that, holding the weight of information constant, one-time strong news events should generate an overreaction".
Investor Sentiment, Market Timing, and Futures Returns, WANG, 2000
"Investor sentiment index based on actual trader positions is useful for forecasting S&P 500 index futures returns. We find that large speculator sentiment is a price continuation indicator, whereas large hedger sentiment is a weak contrary indicator. Small trader sentiment does not forecast returns. We show that extreme levels and the combination of extreme levels of sentiments of the two types of large traders may provide a more reliable tool for forecasting. Our result suggests that large speculators may be associated with superior forecasting ability, large hedgers behave like positive feedback traders, and small traders are liquidity traders".
Institutional Trading and Stock Returns, Cai and Zheng, 2003
In this study, we explore the dynamics of the relation between institutional trading and stock returns. We find that institutions buy more popular stocks after market rises. This implies that institutions herd on past price behavior instead of being dominant price-setters in the market. An analysis of the behavior of trading and the returns of the traded stocks reveals strong evidence that stocks with heavy institutional buying (selling) experience positive (negative) momentum over the previous 12 months. The most intriguing finding however is that excess returns disappear immediately after the intense trading (buying/selling) activity by institutions.
Institutional Trading Strategies in Foreign Stocks: Motivation and Trading Performance
This paper examines institutional trading strategies in international stocks across 44 countries. We find evidence of momentum trading by institutions.